בן אסתר וסימנטו. נולד ביום י' בתמוז תשכ"ו (28.6.1966) באיסטנבול שבטורקיה, אח לחיים. מילדותו זכה בפי כל לכינוי 'איזק'.

יצחק עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1969 והמשפחה השתקעה בראשון לציון. הוא למד בבית-הספר היסודי 'רוזן' בראשון לציון ובבית-הספר התיכון 'אורט' ברחובות.

יצחק התגייס לצה"ל בנובמבר 1984 ושירת בחיל-האוויר כמבנאי מטוסים.

במסגרת לימודיו רכש את מקצועו כהנדסאי מכונות בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר.

בנובמבר 1987 הצטרף אל שורות צבא הקבע, כנגד. מפקדיו וחבריו, שנהגו לקרוא לו בשם 'ליוויס', מספרים כי היה בעל מקצוע מעולה, ממושמע, אחראי, מסור, בעל כושר מנהיגות ואהוד מאוד על הסובבים אותו.

בשנת 1992 נישא יצחק לחברתו ולרי. בני הזוג התגוררו בצפון הארץ, בין היתר ביקנעם, ובמרוצת השנים נולדו שלושת ילדיהם: נתנאל, עדי והילה. בשנת 2000 עברה המשפחה לראשון לציון.

בשעותיו הפנויות אהב יצחק לרכוב על אופניים, לצלם בווידאו, לגלוש באינטרנט ולטפל בחיות המחמד בביתו. יצחק התעניין במחשבים, וגילה כשרון רב בתיקון מוצרי חשמל שונים ובבניית רהיטים לבית.

ביום כ"ג בטבת תשס"א (18.1.2001) נפל יצחק בעת מילוי תפקידו. במהלך משחק כדורגל שנערך בראשון לציון במסגרת שעת ספורט שבועית שאירגנה יחידתו, התמוטט ונפטר. בן שלושים-וחמש היה במותו. יצחק הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בראשון לציון. הותיר אחריו אישה, שתי בנות ובן, הורים ואח.